Daf 43a
הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן דְּקַבֵּיל עֲלֵיהּ אַחְרָיוּת אַחְרָיוּת דְּמַאן אִי נֵימָא אַחְרָיוּת דְּעָלְמָא כָּל שֶׁכֵּן דְּנִיחָא לֵיהּ אֶלָּא אַחְרָיוּת דְּאָתְיָא לֵיהּ מֵחֲמָתֵיהּ
אַמַּאי נוֹגְעִין בְּעֵדוּתָן הֵן
הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן דִּכְתַב לֵיהּ דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי עַל שָׂדֶה זוֹ וְכִי כְּתַב לוֹ מַאי הָוֵי וְהָתַנְיָא הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי עַל שָׂדֶה זוֹ וְאֵין לִי עֵסֶק בָּהּ וְיָדַי מְסוּלָּקוֹת הֵימֶנָּה לֹא אָמַר כְּלוּם
Tossefoth (non traduit)
אין לי עסק בה לא אמר כלום. וא''ת דבפרק השולח (גיטין דף מג:
ושם) גבי מוכר עבדו לנכרי כו' אמר היכי דמי אונו דכתב ליה לכשתברח ממנו אין לי עסק בך אלמא אין לי עסק בך הוי לשון טוב ואור''י דאין לי עסק בך משמע אלא תהא לעצמך וגבי עבד דמהני הרי את לעצמך מהני נמי אין לי עסק בך אבל בשדה דלא שייך למימר הרי את לעצמך כי אמר נמי אין לי עסק בך לא אמר כלום דכיון דליכא לפרושי אין לי עסק בך אלא תהא לעצמך גבי שדה כמו גבי עבד לא משמע גבי שדה אין לי עסק בה אלא סילוק דין ודברים כדמוכח בכריתות (דף כד:):
הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּשֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ וְכִי קָנוּ מִיָּדוֹ מַאי הָוֵי הֲרֵי מַעֲמִידָהּ בִּפְנֵי בַּעַל חוֹבוֹ
דְּאָמַר רָבִין בַּר שְׁמוּאֵל מִשְּׁמֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל הַמּוֹכֵר שָׂדֶה לַחֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא בְּאַחְרָיוּת אֵין מֵעִיד לוֹ עָלֶיהָ מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידָהּ בִּפְנֵי בַּעַל חוֹבוֹ
Tossefoth (non traduit)
מפני שמעמידה בפני בעל חובו. וא''ת מאי איריא מפני שמעמידה תיפוק ליה משום דלא ניחא ליה דתיהוי תרעומת עליו כדאמרי' בפ''ק דב''ק (דף ח:) ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות ואתא בעל חובו וקטריף לה מיניה דינא הוא דאתי ראובן ומשתעי דינא בהדיה ולא מצי א''ל לאו בעל דברים דידי את דא''ל לא ניחא לי דתיהוי לשמעון תרעומת עילואי וי''ל דאין נפסל בשביל כך לעדות א''נ הכא מיירי אפילו במכיר בה שהיא שלו דליכא תרעומת:
וְכִי מְסַלֵּק נַפְשֵׁיהּ מִינֵּיהּ מִי מִסְתַּלַּק וְהָתַנְיָא בְּנֵי עִיר שֶׁנִּגְנַב סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁלָּהֶן אֵין דָּנִין בְּדַיָּינֵי אוֹתָהּ הָעִיר וְאֵין מְבִיאִין רְאָיָה מֵאַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר וְאִם אִיתָא לִיסַלְּקוּ בֵּי תְרֵי מִינַּיְיהוּ וְלִידַיְינוּ
Tossefoth (non traduit)
וליסלקו בי תרי מינייהו ולידיינו. וא''ת והא בעינן. תחילתו וסופו בכשרות והכא הוי תחילה בפסול והוי כמו קרוב ונתרחק ואור''י דלא שייך תחילתו בפסלות הכא כיון שאין פסלות תלוי בגוף אלא בממון:
שָׁאנֵי סֵפֶר תּוֹרָה דְּלִשְׁמִיעָה קָאֵי
תָּא שְׁמַע הָאוֹמֵר תְּנוּ מָנֶה לִבְנֵי עִירִי אֵין דָּנִין בְּדַיָּינֵי אוֹתָהּ הָעִיר וְאֵין מְבִיאִין רְאָיָה מֵאַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר אַמַּאי לִיסַלְּקוּ בֵּי תְרֵי נַפְשַׁיְיהוּ וְלִידַיְינוּ
הָכָא נָמֵי בְּסֵפֶר תּוֹרָה
תָּא שְׁמַע הָאוֹמֵר תְּנוּ מָנֶה לַעֲנִיֵּי עִירִי אֵין דָּנִין בְּדַיָּינֵי אוֹתָהּ הָעִיר וְאֵין מְבִיאִין רְאָיָה מֵאַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר וְתִסְבְּרָא עֲנִיִּים שָׁקְלִי דַּיָּינֵי מִיפַּסְלִי אֶלָּא אֵימָא אֵין דָּנִין בְּדַיָּינֵי עֲנִיֵּי אוֹתָהּ הָעִיר וְאֵין מְבִיאִין רְאָיָה מֵעֲנִיֵּי אוֹתָהּ הָעִיר וְאַמַּאי לִסְתַּלְּקוּ בֵּי תְרֵי נַפְשַׁיְיהוּ וְלִידַיְינוּ
Tossefoth (non traduit)
ה''ג ותסברא עניים שקלי ודיינין מיפסלי [אלא] ה''נ בספר תורה ואמאי קרי להו עניים כו':
הָכָא נָמֵי בְּסֵפֶר תּוֹרָה וְאַמַּאי קָרֵי לְהוּ עֲנִיִּים דְּהַכֹּל אֵצֶל סֵפֶר תּוֹרָה עֲנִיִּים הֵן
וְאִיבָּעֵית אֵימָא לְעוֹלָם כִּדְקָתָנֵי עֲנִיִּים מַמָּשׁ וּבְעַנְיֵי דְּרָאמוּ עֲלַיְיהוּ וְהֵיכִי דָּמֵי אִי דְּקִיץ לְהוּ לִיתְּבוּ בֵּי תְרֵי מִינַּיְיהוּ מַאי דְּקִיץ לְהוּ וְלִידַיְינוּ
הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן דְּלָא קִיץ לְהוּ וְאִיבָּעֵית אֵימָא לְעוֹלָם דְּקִיץ לְהוּ וְנִיחָא לְהוּ דְּכֵיוָן דְּרָוַוח רָוַוח:
וְנַעֲשִׁין שׁוֹמְרֵי שָׂכָר זֶה לָזֶה
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source